לחיות עם הניאקה או כשיש בשר זו שמחה גדולה

עד לפני עשרת אלפים שנה התקיימו כל בני האדם מצייד ולקט. כיום נותרו שבטים מעטים המשמרים אורח חיים זה. אחד השבטים הללו הוא שבט הניאקה שאנשיו חיים בקבוצות קטנות ביערות הגשם של דרום הודו.

מה ניתן ללמוד מהם? האם ציידים-לקטים כדוגמת הניאקה מהווים דוגמא לחיים ב"כאן ועכשיו"? מה מאפיין את אורח חייהם הייחודי?

אז ככה: חבורת ציידים לקטים

1. חיים בקבוצות קטנות.
2. יש שוויון בין גברים לנשים ואין מעמדות של עשירים ועניים.
3. התחלקות – מתחלקים כולם בבשר הציד.
4. התייחסות לזמן - חשיבות רבה להווה. כמעט לא מתייחסים לעבר או לעתיד. למשל: אף אחד לא באמת יודע את גילו.
5. פגיעה מועטה בסביבה, ועל כך בהמשך.

הלכתי לשמוע את הרצאתו של ד"ר דני נוה, אנתרופולוג מאוניברסיטת חיפה, שעסק במחקר פרה-היסטורי ואחר כך פנה לחקור את תפיסות העולם של אנשי הניאקה, ואף חי בקרבם שנה, דן בשאלות אלו ובנושאים נוספים במפגש המלווה במצגת תמונות מחיי הניאקה. נווה חי עם הניאקה שמונה חודשים בשנים 2003-2004. כיום מרצה וכותב מאמרים. ביום שני האחרון, ה22 לחודש, הרצה בהודיה  על שבט הניאקה. שבט של ציידים לקטים שמתגורר ביערות הגשם של דרום הודו.

 שבט הניאקה

הניאקה חיים במשולש בין מדינות קרלה, קרנתקה וטאמילאנדו בהודו .עד לאחרונה היו מבודדים ונחשבו למיתוס, אך בזמן האחרון הבידוד הולך וקטן כי היער שהם חיים בו (הג'ונגל) עובר כריתה מואצת.

 בכפר של קאטו ניאקה

בכפר של קבוצת הקאטו ניאקה שהתחילו לעשות מעבר לחקלאות במימדים קטנים: המטרה של הדוקטורט של נווה הייתה לתפוס את הראש מאחורי המעבר בין ציד לבין ביות חיות וגידול ערוגות (לא חשיש, דברים אחרים כמו מלפפונים,בננות ושאר ירקות).

דבר המנהיג

"המנהיג" של חברת הקאטו ניאקה אינו כופה את רצונו על אף אחד : אם הוא יכפה את רצונו אז באיזה שהוא שלב הוא יישאר לבד. למה? כי שאר אנשי הקבוצה או השבט ילכו לחיות עם קבוצות או שבטים אחרים. במקום זאת המנהיג משליט את סמכותו בדרך של דיבור ובהתנהגותו המכובדת. במילים אחרות אותו מנהיג  חייב להיות ממש טוב במשא ומתן ( הוא יכול לתת שעורים למנהיגים שלנו).

כשיש בשר זו שמחה גדולה

בעונה היבשה חלקים מארץ הנייקה הופכים לסוונה. הרבה חיות יוצאות לשטח ועונת הצייד מתחילה . ובשר אצל הנייאקה נחשב לסיבה למסיבה!

דר' דני נוה, נתן בהרצאתו את הדוגמה הבאה: שני בני שבט הקאטו ניאקה חזרו ערב אחד עם בשר ציד. הם חזרו בשעת לילה מאוחרת, כאשר שאר בני השבט כבר אכלו ושתו ועוד שנייה הולכים לישון. ברגע ששאר החבורה שמעה שיש בשר ציד נהייתה שמחה גדולה בכפר, הביאו עצים למדורה וצלו את החיה בשלמותה (כולל פרווה ועור). החיה תמיד מחולקת בין כולם ועל ידי הילדים. זאת על מנת שהצייד לא יתנשא מעל כולם. דרך אגב, אכילת הצייד על ידי הציידים עצמם נחשבת לאותה דרגת חומרה כמו של גילוי עריות. נקודה מעניינת למחשבה.

אגב,המזון הבסיסי הוא כל מיני סוגי בטאטות שחופרים אותם ואוכלים.

היער הטוב והמיטיב 

סביבת היער בה הניאקה חיים נחשבת לסביבה כנדיבה. הניאקה רואים את עצמם כשותפים עם החיות בכל הקשור ביער. כלומר, בני ניאקה תמיד דואגים להשאיר מספיק אוכל גם לחיות היער וכך תורמים לשימור סביבתם (פגיעה מועטה בסביבה - הבטחתי המשך!).

היער מבחינתם נתפס כמקום של חופש והכפר נתפס כמקום מגביל. סקס לפני החתונה מקובל לחלוטין והרבה זוגות רומנטיים נפגשים ביער.

חינוך הילדים

המבוגרים לא יתקנו את הילדים כי כל החינוך הוא בהתבוננות וניסיון וטעייה. ניסיון להגיד להם אחרת יחשב לגאווה. אמהות ואבות אינם סמכות לילדים. הילדים דואגים לאוכל בעצמם, אבל ההורים גם מבשלים.

טקסי הטרנס

אנשי הניאקה מקיימים טקסי טרנס שבהם הם מדברים עם אליהם. בטקסים רק לגברים מותר לרקוד ורק לנשים מותר לשיר.מי שבתוך הטרנס יכול לפגוע בעצמו בטעות כי הוא מחזיק חרב או לפיד בוער.כל אחד ניגש ומדבר ישירות בתורו עם אותו אל או אלה שאחראים על צרותיהם ומסכם את מה שמתאים לו . כל זה נעשה בבית האלים פעם בשנה או לפי הצורך, כלומר, אם יש צרות בכפר קוראים לאלים.